חזרה למדריך התאריםבדוק פטורים למסלול זה
מוסדות המציעים את המסלול
בחרו מוסד לפרטים על המסלול, קטלוג קורסים כפי שמתפרסם במערכת, ומחשבון זכאות לפי הנתונים שלכם.
תואר שני
תנ"ך
תואר שני בתנך מציע העמקה מחקרית ופרשנית בספר הספרים, תוך שילוב בין גישות מסורתיות למתודולוגיות אקדמיות מודרניות. המסלול מיועד לבוגרי תואר ראשון במדעי הרוח המבקשים להרחיב את ידיעותיהם ולפתח יכולות מחקר עצמאיות בתחום המקרא ועולמו.
תואר שני בלימודי תנך (מקרא) מיועד לסטודנטים המבקשים להעמיק את הבנתם באחד היסודות המשמעותיים ביותר של התרבות היהודית והאנושית. הלימודים במסלול זה חורגים מההיכרות הבסיסית עם הטקסט ומתמקדים בניתוח מעמיק, ביקורתי והקשרי של המקרא כספרות, כהיסטוריה וכפילוסופיה. התוכנית מתאימה במיוחד לבוגרי תואר ראשון במקרא, תרבות ישראל או מדעי הרוח, המעוניינים לפתח כלים מחקריים מתקדמים.
במהלך התואר, הסטודנטים נחשפים למגוון רחב של נושאים הכוללים את תולדות נוסח המקרא, פרשנות חזל, פרשנות ימי הביניים וביקורת המקרא המודרנית. הלימודים משלבים לעיתים קרובות היבטים בלשניים של העברית המקראית והשוואה לספרויות של המזרח הקדום, מתוך מטרה להבין את הרקע התרבותי וההיסטורי שבו צמחו ספרי המקרא.
חלק מרכזי מהלימודים מוקדש למתודולוגיה מחקרית. הסטודנטים לומדים כיצד לגשת לטקסט מקראי בכלים ספרותיים, ארכיאולוגיים ופילולוגיים, תוך בחינת סוגיות כמו מוסר במקרא, דמות האל והתפתחות האמונה הישראלית. המסלול מאפשר בחירה בין נתיב מחקרי הכולל כתיבת תזה, המהווה הכנה ללימודי דוקטורט, לבין נתיב עיוני המיועד להעשרת הידע המקצועי.
קהל היעד המרכזי של התואר כולל אנשי חינוך והוראה המעוניינים לשדרג את מעמדם המקצועי ולהעמיק את ידיעותיהם לקראת תפקידי ריכוז והדרכה. בנוסף, התואר מושך חוקרים בנפשם ואנשי תרבות המבקשים לחקור את המקורות הטקסטואליים של הזהות היהודית והישראלית בכלים אקדמיים קפדניים.
מבחינת אפשרויות תעסוקה, התואר מהווה נכס משמעותי עבור מורים לתנך במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, המעוניינים בקידום בשכר ובדרגה. מעבר לכך, הבוגרים משתלבים בתפקידי מחקר, כתיבה ועריכה במוסדות תרבות, מוזיאונים, מכוני מחקר ובגופים העוסקים בהתחדשות יהודית. עבור הממשיכים למסלול המחקרי, התואר פותח צוהר להשתלבות באקדמיה.
בישראל, לימודי תנך לתואר שני נלמדים במספר אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, כאשר כל מוסד מציע דגשים שונים – החל מגישה דתית-מסורתית המשלבת אמונה ומחקר, ועד לגישה ביקורתית-חילונית מובהקת. הגיוון הזה מאפשר לכל סטודנט למצוא את הסביבה האקדמית המתאימה להשקפת עולמו ולמטרותיו המקצועיות.
